הי,
אני קוראת את המיילים שלך עם השאלות ובעיקר התשובות בשקיקה..
ולומדת מכל סיפור.. ולוקחת מסר לחיי שלי.
תודה רבה ממש!
ולשאלתי –
נשואה 16 שנים ב"ה
לא יכולה לומר שחיי הנישואין הן כמו שהייתי מאחלת לעצמי ולבעלי..
יש הרבה ירידות ועליות והרבה חוסר תקשורת..
כרגע אתמקד בבעיה אחת שמטרידה אותי..
בעלי אברך רציני ביותר +++
עם מושגים גבוהים בעבודת ד'.. אבל באמת.
אני סגנון יותר פתוח באופן יחסי, אבל זה פחות הנושא.
יש לי 2 בנים מתבגרים בני 12 ו 15 ילדים זהב טהור, באמת ילדים טובים, רציניים ומושלמים ב"ה,
אבל – בעלי דורש מהם דרישות גבוהות ביותר לטעמי בהתאם למושגים שלו כמו קימה מוקדמת מאד תמיד, תפילה במניינים מסוימים, התמדה לפעמים מוגזמת ולא חוסך בביקורת כלפיהם, ממש באופן יום יומי. ההתנהלות שלו מולם היא קשה ואין טיפת רוך ביחס שלו אליהם.
כי באמת יש לו מושגים של בן עליה אמיתי. ברמה אחרת.. באמת מורם מעם.
השאלה היא האם אתה אמור להציב רף כזה בפני הילדים.. ואיך אתה מעביר להם את המסר.
הוא סופר סופר ביקורתי.. ואני לפעמים פשוט יוצאת מדעתי ומרחמת על הילדים
לפעמים מתנגדת לו גם כשהם שומעים ואני מודעת לזה שזה לא תקין. אבל אני פשוט מתפוצצת..
אני גם מדברת איתו יפה בשיחות ביננו על כך שלא מקובלת עלי הדרך שלו.. ושהוא עושה טעות ולפחות שיתייעץ האם הדרך שלו נכונה או לא.
הוא מקשיב וכן מבין, אבל אחרי יומיים הכל חוזר..
מה תפקידי ומה חובתי לעשות במקרה כזה???
מרגישה שכתבתי קצת מבולבל.. מקווה שהמסר ברור.
תודה רבה!
שלום רב,
המסר די ברור וכמובן שתשובתי מסתמכת על מה שכתבת בלבד ויתכן שאם אשמע אותו אגיב אחרת.
התשובה הכי מוצלחת:
זה שתהיה לכם תקשורת תקינה ואז הוא יקשיב לך ותוכלי גם להשפיע עליו וזו סיבה מספיק טובה לגשת לייעוץ בשביל זה.
התשובה הפחות מוצלחת ויותר מעשית כרגע:
כדי להביא את הילדים לרמה רוחנית גבוהה בדורנו, צריך לעשות זאת בחכמה והרבה סייעתא דשמיא, כי הרבה פעמים יוצא הפוך.
להלחיץ ילדים ולכפות עליהם בלי שום חיבור "כך עושים" ואחרת נו נו נו משמים… או משהו דומה, זה רק משניא.
תמסרי לו בשמי שלא יתפלא אם ילדי הזהב האלה יצאו לו בדיוק הפוך ממה שהוא רצה או שיראו חיצונית כמו שהוא רצה ויכעסו עליו כל חייהם (או חלק מהם).
ולא יאהבו את התורה והבורא כלל.
ויעשו הפוך.
זה מה שיותר מעלול לקרות אם המצב ימשיך כך!
אני יודע שהדברים קשים.
מבקש ממך להראות לו את מה שכתבתי.
שלא יגיד שלא אמרתי לו (את הגרסה הכי מינימלית!)
שמחתי להציל עוד כמה ילדים. את נפשם. ואת אמונתם ונאמנותם לבורא!
אני יושב בצד השני, מאחורי הקלעים עם סיפורים כאלה על בסיס קבוע. יוצא רק נזק.
ולך אני מציע, למרות הדברים הכואבים. לא להעיר לו מילה מולם. אבל לעמוד על כך שאת לא מוכנה להמשיך כך. שלא תתחרטו!
אל תגידו שלא ידעתם!
צר לי על השימוש במידת האכזריות,
רק כך אני יכול להציל מצבים שכאלה!
בהצלחה וסייעתא דשמיא
בתקווה שתיארת את המצב לאשורו
ושהמסר עבר כמו שהתכוונתי.
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
10 Responses
"זה מה שנראה לי שיקרה!"
הייתי משתמש בנוסח שאינו פותח פה
וגם בזה יש הפתעות, גם בזה לא הכל בידינו ולפעמים הקב"ה קובע שילד יצא מוצלח וגם בלי משקעים גם אם עשית כל טעות
וזה לא סותר שצריך כאן ניעור וטלטול כבד מוחלט
תקנתי. תודה.
לא מציע לבנות על הפתעות בכלל ובוודאי לא בכאלה דברים.
גם אם לא ירדו מהדרך-ודאי תהיה להם שנאה לנושאים האלה ביהדות (כולל גם למצוות כיבוד הורים)
מניסיון כואב (אישתו של ילד שגדל ככה) זה נורא ואיום! כשבעלי סיפר לי מה הוא עבר אמרתי לו שאני מעריצה אותו שהוא בכלל נשאר חרדי! מאד מאד עצוב! ויש לו הורים מדהימים רק שהם עשו טעות גדולה מידי (הר' שקולניק מכיר את הסיפור..)
מסכימה איתך לגמרי. גם אני מכירה סיפור כנ״ל מאוד עצוב (גם הרב שקולניק מכיר…)
גם בעלי גדל ככה, אי אפשר לומר שזה הרחיק אותו מרוחניות, כן אפשר לומר שיש לו ריאקציה קשה לביקורת בנושא רוחני, לקח לי זמן לקלוט אחרי החתונה ששאלה תמימה בסגנון "מתי אתה יוצא לערבית?" עושה לו רע…
אני כיום במצב שלא מזכירה לו בכלל, לא כשהשקיעה מתקרבת, לא כשחצות עבר מזמן, כלום ממש, במיוחד על תפילות – שזה מה שאבא שלו היה מאוד מלחיץ אותו…
ואני קצת סותרת את כל מה שכתוב פה.
חושבת שהדבר שהכי חשוב לילדים לראות זה את אבא ואמא ביחד!
ושאמא מכבדת את אבא, גם אם לאבא יש שגעונות מסוימים, הילד צריך ללמוד להתמודד איתם.
כמובן במידה והאבא לא בעייתי (מתעלל וכו)
כמובן שאם האבא היה פונה אז זאת התשובה שהיה צריך לקבל….
אבל נראה לי שהתשובה הזאת רק גרמה ליותר סכסוכים וחוסר כבוד בין בני הזוג.
אישה לא יכולה לשנות את בעלה ולחנך אותו.
ועכשיו האישה קבלה גיבוי לתגובות שלה שרק יכולות להביא להרס.
וחושבת שהרבה אנשים רואים מאד שחור לבן, העולם הוא גדול, הדעות בין האנשים שונות, אין צודק ולא צודק. לא שמעתם את צד האבא וזכותו לחשוב אחרת ממכם.
או שלא קראת את השאלה.
או שאת לא מבינה בחינוך.
או שלא איכפת לך שיש סיכוי שהילדים האלה יצאו לתרבות רעה ויסבלו (בנפשם וברוחניותם) כל חייהם.
הזוגיות שלהם כבר עכשיו לא טובה בלשון המעטה
וכדי לתקן את מה שצריך. צריך לתקן ולא למרוח.
ואיך אפשר להיות ביחד שאת רואה את הילדים שלך שאת סחבת וילדת סובלים בגלל הבעל? סביר להניח שאם היא מתיעצת סימן שהגיעו מיים עד נפש! (מספיק שהיא כותבת שהוא מכריח אותם לקום למינים מוקדמים דבר שלא מתאים לדור שלנו משום כיוון,(תשאלי משגיחים בישיבה שכבר למדו להעלים עין מבחורים מצוינים שמאחרים לתפילה לעיתים קרובות) ואם האבא לא לוקח אחריות על נפש ילדיו האמא צריכה לקחת אחריות! מכירה מישהו שכועס מאד על אמא שלו על זה שהיא לא התגרשה מאבא שלו בגלל הסבל הנוראי שהוא גרם להם מבחינה רוחנית ,איך הוא הגדיר את זה פעם?ידענו הלכות בורר ישר והפוך מגיל שנתיים ,ואבוי היה לילד שנכשל ,משפחה ענקית חוץ ממנו כולם ירדו מהדרך לחלוטין!
לי היה אסוציאציה שלילית שנים מהמילה "גמרא" עד שחזרתי לאהוב אותה בישי"ג בזכות חברותא טוב.