כשיש מריבה או ריחוק,
אנחנו באופן אוטומטי
הרבה פעמים מגיבים בהתאם לריחוק של השני.
אם הוא יתרחק באופן טבעי גם אני יתרחק.
אם רמת הריחוק שלו היא A, אז הרמת הריחוק שלי צריכה להיות תואמת A.
ככה זה,
אנחנו מפחדים לשבור ולשנות את רמת הריחוק,
זה המצב, זו המציאות אצל רוב האנשים.
הבעיה עם המציאות הזאת,
שלא תמיד באמת המתרחק רוצה את אותה רמת ריחוק שהוא עצמו מבצע. (הוא פשוט מתרחק בגלל דבר מה, זה לא שבאמת הוא רוצה להרגיש בלב ריחוק- לרוב),
אבל בכל זאת כשהאחר מתרחק מאיתנו אנחנו לא חושבים על זה, ובוחרים באותה רמת ריחוק כמו שלו.
אנחנו עושים באופן אוטומטי "העתק הדבק".
"אם הוא לא יוזם משהו כי הוא כועס, גם אני לא אזום"
"אם הוא לא מדבר, גם אני לא אדבר (כי זה מה שהוא רוצה עכשיו)"
מה שאני רוצה להגיד:
צריך להיות מודע לזה. לא לתת למשחק האוטומטי לעבוד כאן.
כי כשאתם קוראים את מה שאני כותב עכשיו אתם חושבים שזה לא נכון להגיב ככה בצורה אוטומטית, שווה בשווה.
כי למשל אם מישהו אחד יתרחק יכול להיות שדווקא יעזור לו שאנחנו נתקרב ויכול להיות שזה יעזור לנו או ישנה את המשוואה,
אבל אם אנחנו מגיבים באותה רמת ריחוק שלו, אז אנחנו באיזה שהוא מקום מנציחים את הבעיה, את המריבה, את ההמשך..
אז ריחוק לא שווה ריחוק.
ריחוק יכול להיות שווה התקרבות. ריחוק יכול להיות ריחוק יותר גדול.
זאת אומרת זה תלוי בבחירה שלנו מה אנחנו עושים עם הריחוק של השני,
האוטומטי (לא הבחירה) זה אם הוא יתרחק, גם אני מתרחק- כמו שהוא יתרחק.
אנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו רוצים לשנות את המשוואה הזאת או לא?
תזכור ש:
ריחוק לא בהכרח שווה ריחוק!
נסה לשנות את המשוואה!!
פעם זה יצליח ופעם פחות.
אבל זה ילמד אותך מה עוד אפשר לעשות. יתכן שתלמד שלפעמים עוזר לשנות את המשוואה ולפעמים לא.
ריחוק לא שווה ריחוק!!
שלכם יעקב
תגובה אחת
הריחוק הוא משהו שלא תמיד ניתן לשלוט עליו
זאת שפה של הלב
ועם הלב צריך לדבר עם הלב
לעסות את הלב ולחפש דברים שמקרבים או מחשבות טובות על השני…
זה משפיע!