"זה מה שהוא ראה אצל ההורים שלו"
זה משפט שאני לא גומר לקרוא ולשמוע… ו…. אני לא מאוד אוהב ומתחבר אליו…
ברור שאנחנו ייצורים מושפעים חברתית וברור שאיפה שגדלנו משפיע עלינו!
אבל…
כל כך קל לנו להשתמש בזה בשביל לקבע את הבעיות שלנו…
והרבה פעמים זה דווקא מגיע מהצד שכנגד. אישה יכולה לכתוב לי "זה מה שהוא ראה אצל ההורים שלו, ככה זה עובד שם". ואני לא יכול להתכחש לדבר אמיתי שמשפיע, השאלה מה קורה בראש שלנו שאנחנו כל כך אוהבים את הרעיון הנפלא של "ככה זה אצל ההורים שלו". אנחנו כל כך אוהבים את זה עד כדי שגם זוג שנשוי 20 שנה יכול לומר לי את זה.
והאם אחרי 20 שנה אין השפעה? אני בטוח שעדיין יש!
אז מה בכל זאת?
מה שאני לא אוהב בזה, זה שאחרי שיש את המוסכמה הזו שיש לנו השפעות חיצוניות כמו ההורים, אז חלקנו מסתכלים על זה כמו עוד אבר בגוף שאין מה לעשות עם זה.
זה כאילו מצדיק ומנרמל מצבים עקומים.
ולא היא…
מה עם הדבר שנקרא בחירה?
מה? אין לנו יכולת להשתנות ולשנות?
למה זה משנה אם אצל ההורים שלו עשו משהו?
האם לא חסר אנשים שראו אצל ההורים משהו שנראה להם לא נכון וכל שאיפת חייהם זה שאצלם לא יהיה כך? ואז פתאום מה שהם ראו משפיע רק לכיוון ההפוך לגמרי?
אז יש השפעה.
אבל כמו שיש השפעה של "ככה זה שם". יש גם השפעה של "אני יעשה אחרת"
וכמו שיש בחירה מה לעשות היום בבוקר. יש בחירה גם בזה.
לכן אני חושב שמשפטים כמו "ככה זה אצל ההורים" זה משפט שאפשר לדבר עליו… בהחלט…
אבל, לא להתבסס עליו ולשאוב ממנו עידוד שלילי.
מי שרוצה לשנות ולהשתנות
יכול לקום עכשיו ולעשות זאת בלי תירוצים.
האם זה יהיה קשה? יתכן מאוד בפרט אם אצל ההורים עשו אחרת…
אבל למה לנו להתבסס בביצה הזו כמוצא שלל רב?
בואו נתקדם בחיים
להשראתכם!!
יעקב
