כמה פעמים עוד אקנה לעצמי מתנה?

דבר ראשון- תודה ענקית על כל המיילים- קוראת בשקיקה…

 

קצת רקע- 

אנחנו מנהלים משפחה חמודה עם כמה ילדים קטנים

הזוגיות מרחפת בטוב בין שלל המטלות והשגרה…

מנהלים בית- זה אומר ששנינו נושאים בנטל של גידול הילדים (הוא אברך ואני עובדת)

ומרחפת בטוב- זה אומר שיש סטטוס כזה של "עסוקים" אז הכל טוב, אבל אין שום יכולת ליותר טוב….

מקווה שהובנתי…

 

אממה- הנקודה הכואבת…

אני אישה יחסית ביצועיסטית והוא לא ממש…

זה אומר שכל הנושא של קניות, תורים, בירוקרטיה, לו"זים, טיולים וכו'- הכלללל עלי…

חלק מהדברים אני אוהבת וחלק ממש לא…

יש איזו שהיא הבנה הדדית שאומרת- את יוזמת, אני לא מפריע (בקשר לבינהזמנים ולו"ז חגים וכו')

נניח לזה כרגע, מה שמפריע לי זה- 

שגם את "החובות הרשמיות של הבעל לאשתו"- כמו מתנות ליומולדת, לחגים, ללידה, 

וגם דברים קצת מעבר- יציאה למסעדה, לפינוק וכדו'

גם זה- עלי!!! (כי זה מלחיץ אותו והוא מעדיף שאני אזום, אקנה, אביא….והוא יכתוב (או לא…) את הברכה)

 

ובאיזה שהוא שלב זה נמאססססס לי…. (כנראה גם בגלל החגים הבעל"ט)

כמה בנאדם יכול לקנות לעצמו מתנות? ליזום יציאות? ובעיקר- שזה נהיה העול שלי (הוא אפילו שוכח להזכיר…)

זה הגיע לרמה שאפילו בלידה אחת- לא קיבלתי כלוםםםםם ממנו (אפילו לא אייס קפה…) כמובן שאני צריכה לדאוג לכל הטכני של בית החלמה ודרכי הגעה:(

בחגים- אני דואגת לי (ולו!!!) לבגדים וכו' כמו שאני דואגת לילדים שלי…

 

תכלס- אתמול נשברתי ויצאתי על זה ממש חזק (הרבה פעמים התלוננתי אבל זה לא עזר…)

רק מה- כנראה זה יצא מדי תקיף ופוגע (!!!) דיברתי ממש בוטה…

הוא הסכים איתי, אבל הוא לא מתאושש מהפגיעה…

 

מה עושים??????

 

סליחה על האורך, מקווה שתוכל לעזור בעצות המחכימות שלך!!

ואם תפרסם- כמובן בעילום שם!!!

שלום רב,

למרבה הצער אין לי עצה חכמה ממש לתת…

כי משהו כאן לא תקין בעליל בהתנהלות שלו

זה לא אומר שהוא אדם לא טוב, אבל יש משהו בתפיסות שלו שגוי וזה קשור כנראה להתנהלות שלך. זאת אומרת שניכם עוזרים. הוא בתפיסות ואת במעשים הביצועיסטים.

אני חושב שהוא לא רוצה להתמודד עם כל מיני בעיות שנראות לו "כבעיות",

לדוגמה, מה תגידי אם הוא זה שיזום את הטיול ולא יהיה מוצלח? או מה תגידי אם המתנה שלו לא תהיה מוצלחת?

ביצועיסטית לפעמים זה כולל גם יכולות דיבור כלשהן, חדות וברורות.. (?)

זה לגבי החלק שלך. (אם אני לא צודק בזה נגיד 5 אחוז מתוך 100… אז הבעיה היא אולי חוסר ביטחון עצמי. כאמור אני יותר מאמין בתיאוריה כפי שיתבהר מייד ועל פי ניסיון רב)

ואז החלק שלו:

לא לעשות.

אם אני לא עושה ולא יוזם זה פוטר אותי מכל התלונות ואי ההצלחות שלי.

ולפעמים זו גם נקמה שלא מצריכה לריב ראש בראש.

פשוט אני יגיד שאני לא מבין במתנות או שאני שוכח ואז הכל ירד ממני.

ואני אומר לכאלה חברס' שזה נכון שיירד ממך היום, אבל יתפוצץ עליך מחר. אז מה עשינו?

אם אתה רוצה לא להסתבך, צריך לפתור את זה ולא למרוח את זה.

צריך לפתור את הבעיה למה היא מגיבה לך כך כשאתה כן יוזם. (לפעמים הוא יזכור לך איזה מתנה שהוא קנה לפני 6 שנים שהגבת לו ככה ככה).

תכלס'

אם אני צודק בתיאוריה שלי

אז זה סביר שתתפוצצי כך ואולי בהמשך יותר

כי באמת הרבה עלייך מבחינת הייחס

אולי הוא עוזר הרבה ובנאדם טוב

אבל אישה רוצה שבעלה יתלהב עליה והיא רואה את זה דרך יוזמות קטנות שלו ושהיא לא רואה זה לוחץ לה על הנקודה הרגשית של "אוהב אותי מספיק?" (או משהו דומה).

אם זה נכון, אני מציע לכם לטפל בזה במסגרת ייעוץ. מוזמנים

בנוסף:

• את עושה טוב מאוד שאת לא מתייאשת וקונה ו"עוזרת לו" לתת לך. זה ממש חכם ועדיף כך מכלום.
• זכרי שהוא לא עושה זאת כי לא מחבב וכדו', אלא כי מסתבך לו עם עצמו איך להתנהל. זה נטו בינו לבין עצמו לבין התגובות שלך. לא לגופו של קשר. אלא לגופן של התנהלויות.

ועוד דבר לעם ישראל היקרים…

אל תעשו את הטעות לעבור חג בלי מתנה לאישה.

קנה משהו. לא משנה מה. מה שנראה לך ותדרוש שהיא תכבד את זה ואותך. אבל חובה עם פתק.

אם אין פתק אז המתנה חייבת להיות מושקעת במקום הפתק…

מתנה זה מסר של חיבה.

גם הפתק…

אולי זה גם ייתן לך "פיתקא טבא"…

גמר חתימה טובה!

יעקב