אני רוצה שיחות עומק — והיא נחנקת. מה עושים?

שלום יעקב היקר

אני נהנה מאוד מהחומר שלך (הלוואי ואשתי גם)

ככל הידוע לי חלק מהדברים המקרבים ומאחדים אלו שיחות נפש ורגש עמוקות ודיבור מחבר

וכן כדי לנהל זוגיות נכונה צריך ללמוד וצריך ידע

 

מה אפשר לעשות במקרה ואשתי עם אינטליגנציה ריגשית גבוהה מאוד,

אך בכל מה שקשור לידע ומחשבה זה דורש ממנה מאמץ ענק (כל תזוזה בגלגלי שיני המח מרגיש כמו לסחוב הר, וגם ניתוח רגשות בכלל זה) אין לה קוצים לקרוא או לשמוע והכל מרגיש לה כבד מאוד, גם לשמוע ממני יותר מ2 דקות מאוד מכביד עליה, והיא עוברת מהר לעניינים אחרים ולי קשה לזוז מהנושא.

 

זה מקשה לנהל שיחה מעמיקה ומחברת מעבר לרכילות על וכו'

וזה חסר לי מאוד כי זה כולל המון ממני (מעצם האני שלי) וא"כ אין לרוב האישיות שלי מקום בזוגיות,

 

הידע שלי לבד לא תמיד מועיל בלא הבנה שלו אצלה, גם אם אומר לה את זה בקצר ויפה זה לא נתפס באיכות כמו קריאה או שמיעה?

אם אוותר על הקשר הזה זה מרגיש כמו ש80% מהאישיות שלי לא נמצאת בזוגיות ואין לי חיבור לבית, ואם לא אוותר זה גם עושה כבד ומלחיץ אותה ועוד יותר קשה לה.

אנא אני בא?

 

היא אמרה במוצהר (לא מאובחן) שיש לה הפרעות קשב לדעתה, אין לה קוצים למשהו ארוך וכבד או ללימוד כל שהוא,

אני מבין שאני יכול להיות מאוד כבד, אבל אני מרגיש שאפי' עצם אין לי,

בערך פעם בשבועיים היא מסכימה לעשות טובה וללמוד משהו כמה דקות שאני אסתום,

אבל אני מרגיש את זה ואז גם אין חיבור.

מה עושים?

 

אנחנו כל הזמן מדברים גם על זה וקשה לה כל הדיבורים הכבדים.

גם אחרי מריבה היא קוראת לדיבור על מה קרה ומה היה ועל הרגשות שעלו "העונש של המריבה", ככל הידוע לי לפתוח ויכוח ולא להדחיק אותו מקרב ריגשית וגם זה חסר מאוד.

סליחה שוב על האריכות.

שלום לך,

אני מבין שאתה אדם מעמיק ורגיש ואתה צריך שותף לזה כדי לא להרגיש לבד ובוודאי כשמדובר בנושאים הנוגעים למשפחה שלכם וביניכם.

זה מובן.

ועוד דבר מובן: אשתך עם חצי סלידה מהמנוע הגדול שלך (וזה לא לגנאי אלא מציאות) בנושא, לעומת המנוע הקטן שלה או חוסר יכולת להכיל את מה שקורא.

ברור לי שאתם צריכים להפסיק לנסות לדבר כרגע על כל מה שזז ולהתמקד אך ורק בקושי שלה להקשיב. משהו במינון או באיך שאתה מעביר את זה לא מותאם ליכולותיה וזה בסר גמור.

מה שלכאורה מתפספס כאן, זו למידה אמיתית של הפערים.

אתה צריך לעשות רשימה של כל הדברים שהיא לא אוהבת בשיחה

אחרי שתהיה לך רשימה כזו, קח את 2-5 הדברים שהכי מפריעים ותקפיד שהם לא ינכחו בשיחות.

אסור שהיא תרגיש שזה העונש של המריבה

בנוסף לדברים שהיא לא אוהבת, אני בטוח שיש גם דברים שהיא כן אוהבת – שים לב מהם כשאתה מדבר איתה,

מה גורם לה לחייך ולהנות ותרשום את זה לעצמך.

תשתמש בכל הדברים שמהנים אותה בשיחה ותוריד את הדברים שהיא מצהירה עליהם שלא אוהבת.

גם אם תעשה את זה, אל תצפה שבותו רגע היא תתחיל לאהוב שיחות עומק, כי כבר יש לה אנטי לכל זה.

אבל עם הזמן היא תוכל להביט לאחור ולהבין שזה דווקא נחמד.

פשוט תעשה מיפוי קבוע "מה אוהבת ומה לא" ותפעל על פי זה.

ועוד טיפ קטן בשבילך:

בנינו… אני רואה שאתה מורעב מחוסר בתקשורת ואשתך לא נמצאת כרגע במקום שיכול להכיל את גודל הרעב שלך

היא יש לה 2 פרוסות להציע לך ואתה מזמין אולם- כך שזה לא הגיוני.

אני רואה את זה מהמונחים שהשתמשת בהם "אפילו עצם אין לי" ו"זה 80% מעצמי" ועוד.

ולכן:

1. תסתיר ממנה את הרעב (את ה 300 איש שנכנסים לאולם כדי לאכול)
2. תמצא מישהו, אפילו בתשלום לתקופה, שתשוחחו ושתשחרר קצת מהעומס שאין לך למי לשחרר.

וכמובן שבמקבלי צריך לאמן אותה ולהרגיל אותה וגם אותך לאיזה קצב שתוכלו שניכם לדבר יותר. מינון רגוע ומתאים. לא האנטי שהיא מייצרת ולא הדחיפה החזקה  שמגיעה מהצורך החשוב שלך.

אם כל זה לא עוזר, כדאי להתאמן על תקשורת. מוזמנים אלי.

תודה על השאלה

ושבוע טוב!

יעקב