מי שעוקב אחרי יודע שאני נוהג לשחרר את הראש שלי לעתים קרובות מהכפייתיות הייעוצית שלי…
הרב שבדרון ממודיעין עילית סיפר לי שכשנהפך לרב שכונה, הרב שטיינמן ז"ל אמר לו שמי שעוסק בצרכי ציבור כגון הרב שבדרון – צריך שידע לבלוע מסמרים וגם למצוא זמן להקיא את המסמרים…
זאת למרות שלרוב לקראת סוף הפגישות עם זוגות יש לי נחת שקשה לי לתאר אותה!
אחרי ההקדמה…
במסגרת הזאת היום אני בעיר הקודש טבריה.
מה שרציתי לשתף אתכם שהייתי בחוף הנפרד של טבריה וכשנכנסתי למים כמו ברוב הכינרת קדמוני אבנים שהכאיבו לי בכפות רגלים זאת בשונה מחופי הים הרגיל.
ולחשתי לעצמי בראש "אוףףף למה זה ככה" והמשכתי הלאה כמובן…
כשהייתי במים חשתי באיזה צביטונת מדגיגון והחלטתי בתגובה לשכשך רגלים באבנים בקרקעית הים > וזה העלה לי מחשבה שבטח האבנים האלו יפות כאלה… > וזה העלה לי רעיון להביא לאשתי כמה אבנים יפות כאלה…
לקראת יציאתי התחלתי לנבור באבנים ולמצוא את היפות שבהם…
חלפה לי מחשבה שאולי אפשר גם "לתקוע" את זה במקום סימלי בבית.
ופתאום אני אומר לעצמי;
הי, הלו, זה אתה שהתלוננת מקודם על האבנים?
אולי כדאי שתלמד כבר לשתוק?
ואז עלה לי רעיון לכתוב לכם את החוויה.
אולי במקרה גם אתם נתקלתם היום באבנים כלשהם?
אם לא סתם תהנו מהסיפור…
בידידות מופלאה
יעקב שקולניק
054-8482997