מה שעניתי לה (בקצרה)

1.

את צריכה לדעת שאת ברוך השם פועלת עם אמא שלך על פי דעת תורה, אז את פועלת נכון ואת בסדר מבחינת "התכלס' בשטח".

2.

הקב"ה ברא אותנו בצורה שכשמשהו לא נוח\טוב\בריא לנו, עולות לנו תחושות רעות שמידעות אותנו שמשהו מתרחש וצריך להתייחס למשהו הזה. ולכן תחושות הללו לגיטימיות, בריאות ורצויות! ואדם צריך לדעת לקבל את עצמו על כל חלקיו ובתוכו- "אין מה לעשות" יש גם תחושות קשות. את השתמשת בתחושות הרעות האלו להתייעץ ולעשות שאלת רב. אז התחושות הרעות הללו עשו עבודה מצוינת וגם סיימו את תפקידן!

3.

אני חושב שאת לא מקבלת את עצמך בשלמות שזה כולל את התחושות הרעות או היצרים הרעים שהקב"ה הטביע בך מסיבות כמו לעזור לך לזהות את הרע או לתת שכר וכו'. את צריכה לקבל ולאהוב את עצמך בשלמות! הבעיה שאת ממש שונאת את עצמך כשיש בך הרגשות רעות כמו הרגשה ורצון שאמא שלך תמות. ובגלל שאת כל כך שונאת את זה המחשבה הזו שאת רוצה שאמא שלך תמות, את מעדיפה כבר שהיא תמות באמת העיקר שלא תצטרכי לסבול מכך שאת כזה אדם רע שחושב מחשבות רעות על אמא שלו. כשהיא תמות את יודעת שהמחשבה הזו תיפסק כי לא יהיה לה על מה לחול כי האדם כבר מת וכך את מתפטרת מהרע שבמוחך.

אז בעצם את רוצה לקבור את המחשבה הרעה הזו שקיימת בך, ובמקום זה את רוצה פשוט לקבור את אמא שלך ביחד עם המחשבה.

אז תקברי את המחשבה הזו בכך שתקבלי את זה שיש לך גם מחשבות והרגשות רעות, ברגע שתקבלי את זה כחלק ממך בדומה לטוב שבך כי ככה זה הולך בעולם… באותו רגע זה כבר לא יעסיק אותך ולא תצטרכי לקבור אף אחד אפילו לא את המחשבה הזו.

זה מורכב. ומאוד פשוט…

לילה טוב

יעקב