מה עושים כשהבעל אומר משהו
הרבה פעמים
והאישה עונה
מה אתה רוצה לחנך אותי..
אתה רוצה לשנות אותי
אני לא מסכימה
או שמרגישה נפגעת אם אומרים משהו
ובעצם הבעל מסביר וזה לא עוזר
שהוא לא בא לחנך או לשנות
אלא
לרמז ולהדגיש שיש כאן משהו בעיה שצריך לסדר שיהיה יותר טוב
ובאמת רוצה שיהיה טוב, ולא חס ושלום מריבה או פגיעה
ובאמת שיש כמה טעיות בהתנהגות הרבה פעמים זה גורר בעיות נוספות ולכן צריך לנסות לפקוח עיינים בהתחלה ולא לאחר שיש בעיות נוספות.
וגם אישה בעצם לא רוצה פתרונות רק לחשוב שהיא צודקת ושיסכימו איתה ואז יהיה בלאגן כי באמת באמת היא לא צודקת במציאות הרבה פעמים וזה אולי גם מתסכל אותה שהרי היא צריכה להיות צודקת ולמה לא מסכימים איתה
ולכן זה גורר בעיות, כי אם הייתה מוכנה לחשוב שיש צד נוסף שיש בעיה ואולי היא לא צודקת בסוף לא היה כזה בלאגן….
2 לגבי השכבת ילדים זה בעיה רצינית שהאישה כמעט כל יום רוצה להשכיב ולחשוב שיירדמו מיד. אבל במציאות זה יכול לקחת שעתיים…. או יותר כל יום ואין התקדמות כמעט והבעל טוען בא נשכיב קצת יותר מאוחר לטייל קצת ועוד שיהיו עייפים ורק אחר כך להשכיב מהר ..
או צריך פתרון אחר ולא להישאר בדמיון עם אכזבות כל יום מחדש
תודה רבה..
ד.
שלום ד.
אני לא מתחייב שהתשובה שלי היא אמיתית. אבל מתחשק לי להשתולל עם התשובה. בסדר?
יופי. תודה.
למה היא חושבת שאתה מנסה לחנך אותה?
תגיד רבי ד. למה שאישה תחשוב שבעלה מנסה לחנך אותה?
בוא ננסה לחשוב איך זה קורה לאישה שהיא מתחילה להגיד שבעלה מנסה לחנך אותה;
הם התחתנו. ואז אחרי הלילה הראשון היא חככה בדעתה והחליטה; "בעצם למה שלא נגיד לו כשהוא מבקש דבר מה- שזה בגלל שהוא מנסה לחנך אותי? זה הרי יכול לסדר לי את החיים קדימה לכמה שנים טובות?"
ישבה האישה וחשבה לעצמה עוד ועוד…
ועוד ועוד…
ואז אמרה: "טוב. זה באמת רעיון מצוין, כך אעשה!"
ובאמת כך היה…
מאז הלילה הראשון בכל פעם שבעלה מבקש משהו היא אכן אומרת לו "אל תנסה לחנך אותי!". זהו עד כאן המוח היצירתי שלי יכול לדמיין.
ד. מה אומר לך יש לך אישה גאונית! המציאה לה שיטה וגם מיישמת.
נשמע טוב. לא?
הקטע היבש יותר טוען שהסיפור היה כזה פשוט ויבש: האישה ראתה שבעלה לוחץ אותה ומבקש בצורה לא נוחה או לא מתאימה לה, ומרוב לחצים והדגשות חוזרות ונשנות היא התחילה להרגיש שהוא "מנסה בכח" ואז התחילה להגיב כך. כמה נדוש ולא הגיוני. אני אוהב יותר את הגרסה הקודמת עם הלילה הראשון וזה… זה נשמע לי הרבה יותר מבריק וחכם. פשוט לקבל החלטה בתחילת חיי הנישואין בלי קשר לבעלה כלל, כי בעצם היא הייתה עושה את השיטה הזו על כל בעל. זה נראה לי מבריק מקורי וגאוני.
בעצם בקטע הציני הזה שדרגתי לך את השאלה שלך שמתחילה עם הציטוט הזה: "והאישה עונה, מה אתה רוצה לחנך אותי.. אתה רוצה לשנות אותי, אני לא מסכימה או שמרגישה נפגעת אם אומרים משהו".
ד. יקירי. יש סיבה למה היא חושבת כך. אולי זה "סתם עוד מהילדות" ואולי זה שמשהו בסגנון והגישה שלך לא נכון. לי נראה שהאפשרות האחרונה בהחלט יש לה חלק גדול! כי כפי שהבנת- כלה אחרי הלילה הראשון לא מחליטה לצאת בתוכנית הזאת של לענות לבעלה בסגנון של, "מה אתה רוצה לחנך אותי?"
לכן דבר ראשון תבדוק את עצמך קודם, האם אתה מדבר איתה בצורה יפה ואיך אתה מבקש ממנה.
איך תבקש ממנה?
אני רוצה שתחשוב שהיא לא חייבת לך כלום. רק 0. ואז תפנה אליה כמו אדם שחייב לך 0. ותבקש. אם היא לא מגיבה לך טוב בצורה הזו אז כנראה צריך ייעוץ בגלל המזג האוויר הכללי בבית שלכם.
כשאני פונה לאדם שלא חייב לי כלום ומבקש ממנו משהו – אם האדם הזה גר איתי באותו דירה רק מהסיבה הזו הוא ירצה מעצמו לתת לי. אלא אם אני נודניק או נצלן או בלשון העם החדש "חפרן"…
אתה מבין אותי?
תפסיק לרמז...
עכשיו עוד משהו…
אתה כותב על הבעל הזה (גוף שלישי), שהוא רק בא "לרמז ולהדגיש שיש כאן בעיה".
תפסיק לרמז. זה לא עוזר כלום בחיי הנישואין. תגיד ותבקש!
בקש ממנה יפה. למה צריך לרמז? גנבת משהו? לא התחתנתם? את חי עם עבריינית?
כשאתה מרמז:
דבר ראשון, זה לא תמיד מובן, או תמיד לא מובן! (הגרוע מבניהם…)
דבר שני, כשאתה מרמז לה היא עלולה להרגיש שבעיניך היא כזאת מרשעת ורעה עד כדי שאתה לא מעיז לבקש מהרודן משהו. אם היא מרגישה כך, אז התגובה שלה הבאה תהיה לא נעימה. כי כשאתה אומר למישהו שהוא רודן מפחיד – הוא יתן לך להרגיש איך זה לדבר עם רודן… כי זה פשוט מעליב ומשפיל!
אני מאמין שאתה לא חולם על זה, אבל עכשיו תוכל להתחיל… 😊
ואז אחרי זה אתה מלא ברמיזות שבאמת לא הובנו (ואתה חושב שהובנו) ואז.. הרמיזות יוצאות לך פעם אחת כל כך ברור שכבר אי אפשר לשמוע את הבהירות שלך בנושא ואת "ההדגשות" שציינת.
שמת לב שכתבת בנשימה אחת "לרמז ולהדגיש"? מי שמרמז הוא לא מדגיש. אבל אתה קודם מרמז מלא עד שאתה מגיע למצב שאתה מדגיש מלא מלא מלא וזה נראה לי כמו אחד מהבעיות שלך ולא של אשתך. אני בטוח שאשתך מציקה לך ולא רק אתה לה, אבל כרגע אנחנו מדברים עליך.
כי כשאתה מדגיש אתה כבר טעון אחרי כל הרמיזות שלך, ואז אתה מוציא את כל הרמיזות בצורה של חינוך, וחזק בצורה של מי שרוצה לשנות אותה, ואז היא כבר לא רוצה לשמוע אותך. היא לא מבינה "מאיפה נפלת עליה" כי היא בניגוד אליך לא מודעת לכל הרמזים שלך.
יתכן שאתה רוצה רק חיים טובים ושקטים בלי לעורר מהומות ולכן אתה מרמז בעדינות,
ואז אתה אומר ורומז בעדינות שאתה חושב משהו אחר לגבי הילדים. אל תרמז תגיד לה "זה מה שאני רוצה שיהיה וזה מה שאני חושב" ושאתה רוצה שתגיעו להחלטה משותפת לא קיצוני כמוה ולא קיצוני כמוך, משהו באמצע. למה שזה יהיה בעייתי? אתה נשמע לי אדם הגיוני עם אישה הגיונית (ורגישה)
האם עכשיו אתה מבין שהרמיזות עושה לך נזק לחיים טובים? לא כמו שאתה חושב שזה מייצר לך שקט לטווח הקצר. כי לטווח הארוך התסכול והחוסר הבנה יוצאים.
סיכום
תסתכל על עצמך מה לא בסדר בסגנון ובעוצמת הבקשות הרמיזות וההדגשות שלך.
היא לא התחתנה וקיבלה החלטה כזו נגדך.
טיפ: אל תדבר על עצמך בגוף שלישי כי זה אתה. תתקרב אל עצמך ותתעסק בעצמך לא יקרה לך כלום. רק כנות ואמת.
בעל צריך לבקש מאשתו דברים! (כמובן בצורה יפה ואנושית)
תמיד בתחילת שיחה תראה לה שאתה מבין אותה היטיב ורק אחר כך תתחיל להסביר מה אתה חושב, כך היא תרגיש שאתה מתייחס גם אליה ולא רק לעצמך ולרצונות שלך. כך היא תהיה פתוחה יותר לשמוע אותך.
בקש מה שאתה צריך ואל תתפוצץ בהמשך.
להפסיק לרמוז. (זה נכון לשני המינים).
2 תגובות
יפה מאוד!
מחכים ומעורר.
וואו תשובה יפה, נהניתי לקרוא!