שלום!
רציתי לשאול לגבי בעל שיש לו "פתיל קצר" ומהר מאד מגיע להתעצבן על הילדים ואפילו להרביץ להם בחוזקה.
מה המקום שלי כאישה וכאמא?
באופן טבעי אני מגוננת על הילד וזה עוד יותר מעצבן אותו ומכעיס אותו הוא מרגיש שאני נלחמת נגדו וזה הופך להיות משהו בינינו.
מצד שני אני אמורה לראות אותו מתעלל בילד ולשתוק/ להתעלם / להסכים איתו????
אשמח לתגובה בהקדם
שלום ותודה על השאלה!
הנה 2 דברים שאנחנו נשים כרגע בצד ולא ניתן עליהם תשובה:
- זה שלדברייך לבעלך יש "פתיל קצר" – לא נתייחס לנושא הספיציפי של טיפול בפתילים קצרים…
- בנושא של מותר או אסור להרביץ לילדים. (יש סיכוי שזה קשור גם לפתיל הקצר?)
מה כן?
מה שקשור אלי באופן יותר מובהק זה מה שאת שואלת:
"מה המקום שלי כאישה וכאמא?"
ואז את מפרטת,
שמצד אחד את רוצה לגונן על הילד ולהציל אותו מהפגיעה ומצד שני אם תתערבי באופן בוטה אז תהיה לך בעיה עם בעלך.
אז…
אני חושב שתשובה מקיפה ככל הנראה תהיה במסגרת יעוץ.
אבל תראי תשובה פשוטה – ומרוב שהיא כל כך פשוטה אנשים לא חושבים עליה – עד כדי כך לא חושבים על הפשטות הזו שזה משדרג את התשובה לגאונית…
(להערכתי:) להלן התשובות שלך על רוב השאלות הבאות:
האם הילד מקבל יותר מכות מבעלך כשאת נגד בעלך? האם יוצא לו קצת להוסיף בשביל ה"דווקא. עכשיו היא תראה שאני עדיין בטוח בעצמי ובצדקת דרכי"?
נכון, כנראה שהילד נענש קצת יותר.
האם ילד סובל כשההורים שלו רבים לידו?
כן.
האם כשהם רבים בגללו הוא סובל עוד יותר?
כן, זה נכון מאוד!
ילד שמקבל מכות + הורים שרבים + שרבים בגללו שהוא כזה בעייתי שגורם להם לזה, האם ילד כזה סובל בכפולות של (משהו X משהו X משהו = "משהו")?
אני מאמין שהתשובה שלך:
הרב שקולניק, כואב לי לענות לך אבל כנראה שאתה צודק. הוא סובל הרבה יותר. ולי עדיף לי כבר לשתוק (עד למציאת פתרון) ושזה יהיה רק מכות בלי תסביכים נוספים כלפי ההורים.
עד כאן התשובה שלי לגבי מה (לבינתיים) המקום שלך כאימא.
ומה המקום שלך כאישה?
זו תשובה יותר מורכבת.
אבל מה שיפה, שהמקום שלך כאימא עונה גם על זה.
אם כאימא עדיף לילד שלא תתערבי (ולקבל מכות נטו בלי תוספת המריבות של ההורים),
אז גם כאישה זה יוצא ממש טוב, שלא תצטרכי לריב עם בעלך.
ומה שמיוחד בזה הוא,
שאישה שלא "מתכסחת" עם בעלה, סביר להניח:
- שהיא תוכל יותר לדבר איתו מאשר אם היא מתכסחת איתו!
- שבעלה יהיה יותר פתוח להקשיב לדעות ולרעיונות שלה!
נקודות למחשבה:
– האם את השואלת היית רוצה שההורים שלך יריבו ביניהם עלייך ויסתבכו עם עצמם בגללך? או שהיית מעדיפה שרק אחד מהם יתנהג אלייך לא יפה ובזה זה נגמר (לפחות כלפי חוץ שזה כלפייך כילדה)?
– אני משוכנע לגמרי שילד שאבא שלו מכה אותו ואמא שלו באה לעזרתו באופן קבוע, זה יכול לגרום לו לתסביך של רחמים עצמיים כמו "הנה תראו כמה שאני מסכן וצודק, אפילו אמא שלי לצידי, תראו כמה שאני מלא בכאב",
ואז קדימה לפזמון החוזר: בוא נצרח יותר חזק עד שאמא תבוא להושיע והמצב ימשיך להיות לא מטופל. מה דעתך (במידה ואין עוד עצה כרגע) שאבא שלו יטפל בו ואמא שלו תתמוך באבא וזה פשוט יגמר יותר מהר? נדמה לי שאם נשאל את הילד הזה כשהוא יגדל הוא יצחק ויגיד טוב שזה נגמר כך ולא נמשך ונמשך ונמשך (כאמור במקום שיגיד: אבא שנא אותי ואמא ריחמה עלי ואני הייתי המסכן. (בעצם אולי אני עדיין מסכן?)
כאמור אלו עצות בלי לטפל בבעיה לעומק. לדעתי זה פשוט עדיף לגמרי מהמצב הקיים.
ראיתי פעמים רבות בעיות קשות מאוד יותר מאלה שכאן שנפתרו להם בגלל שהזוגיות השתפרה.
זה די הגיוני לא?
חשוב לי להבהיר שאני לא איש חינוך באופן רשמי.
ועוד משהו לשואלת: כתבתי מידי ברור וזה יכול לכאוב מאוד!
משהו א':
אם הגעת לשורות האלה בתשובה אז אני רוצה
שיהיה ברור לך שאת לא אשמה במה שאולי הוספת קושי לילד.
יש כאן 3 שחקנים וכולם קשורים לזה ולא מעניין מי יותר ומי פחות, מה שצריך זה להתקדם הלאה לפתרון!
משהו ב':
הילד שלך לא רוצה שתצטערי עכשיו עוד יותר ממנו. אז בגלל שאת דואגת לו שלא יסבול כפי שכתבת, פשוט תזרקי את המצפון והאשמה שלך עכשיו כדי שתרגישי כמו שהילד שלך רוצה שאימא שלו תרגיש.
משהו ג':
זו אמנם לא הדרך הטבעית, אבל:
(במידה ובעלך לא דוגל רשמית בגישה הזו של מכות) הרי שבעלך במצוקה,
כי אבא לא רוצה להציק לילד שלו סתם
מי יודע, אולי זו דרך בשבילך לרחם על בעלך ולחשוב איך לעזור לו ולהתעסק בקשיים שגורמים לו להגיע לתסכול הזה.
פעם שמעתי מאחד מהמדריכים הנפלאים שלי למקצוע הלא הוא הרב ד"ר שלום סרברניק ש"צריך לדעת לבקש מהשם שיהפוך את הקשיים שלנו לצמיחה".
אולי אם תנסי לרחם על בעלך כדי שירגיש טוב יותר בחיים ויהיה פחות מתוסכל
אולי זה יביא לכם פתרון לא רק לגבי הילד אלא לזוגיות ולחיים שלכם בכלל!
תחשבי על זה,
זה לא נראה לי רעיון שכולו רק שמיימי…
תודה על האומץ ועל השאלה!
יעקב שקולניק
