פעם אחת כשהיו האדמו"ר והחסיד שלו לבדם,
אמר האדמו"ר לחסידו: "את היהודי ההוא אני ממש מעריך!"
פנה החסיד לאדמו"ר ואמר: "כבוד האדמו"ר וכי מה יש ביהודי הזה משהו כל כך מיוחד?"
האדמו"ר ביקש מהחסיד שיביא לו לראות את הסחורה שהוא מתעסק בה.
הלך החסיד והביא לו יהלומים שונים ואמר לרבו שאת אלו הוא מוכר מסביב לעולם… ושהוא ישמח לתת לו במתנה את אחד מהיהלומים.
הסתכל האדמו"ר ואמר, תן לי את היהלום ההוא שם בפינה.
החסיד לא הצליח להתאפק ואמר לאדמו"ר: "כבוד האדמו"ר יסלח לי, פשוט אני מאוד מבין בתחום והיהלום ההוא לא נחשב בעולם מספיק, לאדמו"ר מגיע יהלום שנחשב מאוד בעולם וזה היהלום הזה" עליו הצביע עליו החסיד.
אמר לו האדמו"ר: "אתה בעצם אומר שאתה "המייבין" בתחום ושעם המייבין לא מתעסקים כי הרי הוא המייבין הגדול, נכון?"
ענה החסיד בחוסר נעימות: בעצם כן אני נחשב מייבין גדול בזה…
אמר לו האדמו"ר: כשאני מתלהב מיהודי פשוט, אל תשאל אותי למה. זה התחום שלי אני מייבין בזה ואני יודע למה אני מתלהב מהיהודי הפשוט ההוא…
הסיפור הזה תפס וריגש אותי.
לפעמים יש לנו "שאלות על הקב"ה" מדוע הוא עושה משהו בעולם. משהו שאנחנו לא מבינים?
והתשובה היא שהוא פשוט המייבין בזה.
הוא היוצר הראשי של המוח האנושי המורכב והמסובך להבנה (גם לאנשי מקצוע שונים! כל אחד מבין בתחומו אבל החבילה המלאה מורכבת ולו רק ברובד הנפשי).
אם הוא יצר את מוח האדם והאדם אז הוא המייבין הכי גדול בתחום!
אם המייבין אומר לכם שזה מה שטוב, תסמכו עליו…
