ישראל כתב:
שתי שורות מהדברים שכתבת שאידיאלי שיהיה אחרי ייעוץ הן אלו:
© הבעל אלוף ב"פוליטיקה הפסיכולוגית" של אשתו.
הרי שני בני הזוג רואים גם את מה שנוגע לשני, וא"כ האם זה לא קצת מוזר שאני יודע שלימדו אותה לכבד אותי, וכן האם זה לא מוזר שהיא יודעת שאומרים לי ללחוץ פה ואז היא תבין כך,
ולומר כך כדי שהיא תפרש כך,
זה לא קצת מלאכותי? זה לא יהיה מדי מכונה שכל אחד יודע שהשני עושה כדי שתהיה תוצאה מסוימת, ולא מעצמו, ולא מטבעו?
מקווה שהבהרתי את עצמי
זו איזושהיא הרגשה שאולי קצת קשה להעביר למילים
תודה רבה
נ.ב. רק רציתי להוסיף שהתוכן שלך מענין, ישיר, ונראה שנכתב (ונאמר) מהגיון בריא ובשכל ישר.
ישראל זו שאלה מעולה!
תשובה אחת היא,
שלא תמיד הפגישות ביחד ולא תמיד חייבים לשחרר את כל המידע לפני היישום. יש דברים שאני אומר לאנשים כששואלים אותי בפגישה "האם אני יכול לספר לה מה היה" על חלק מהדברים אני אומר תגיד לה שאני ממליץ שתספר לה רק אחרי שזה יעבוד בשטח. ואז גם נעים להפעיל את זה וגם כשזה עובד היא כבר מאמינה שזה בא ממנו.
תשובה שניה,
אם מישהו מחמיא לאשתו רגע אחרי שהוא שמע ממני איך להחמיא או רגע אחרי שהיא יודעת שהוא קרא את דוח המחמאות, אז באמת היא מסוגלת לומר לו "אי, כי שקולניק אמר לך", אבל מה יקרה אם הוא יראה לה שהוא רק למד את הטכניקה ועכשיו הוא מאמין בזה והוא דבק במה שהוא מאמין ושמבחן הזמן יוכיח לה. כמה היא תוכל לומר "שזה כי אמרו לך"? הכלל הוא שדברים שמחזיקים לאורך זמן אנשים מבינים שזה חייב להיות ממך ולא כי אמרו לך.
אנשים עושים לאורך זמן רק דברים שנהפכו לחלק מהם. אחרת זה לא מחזיק.
אף אחד לא מחמיא לאשתו כי השכן שלו אמר לו שזה טוב להחמיא. הוא מחמיא לאורך זמן רק אם הוא משוכנע ומבין את הצורך ואת הדרך להחמיא היטיב.
מקווה שעניתי מספיק ברור.
תגובה אחת
הייעוץ הוא בסה"כ לימוד שפה. כמו שניתן ללמוד תקשורת, לדוגמא: אם תטיח לחברך חסרונותיו בפניו = הוא בהחלט עשוי להיעלב.
הזוגיות היא בסופו של דבר אך ורק דבר אחד ויחיד: "איכפתיות אמיתית מבן-זוגך". ומכיון שאתה רוצה לעשות לו את הטוב ביותר בלי לטעות, אתה לומד. אבל אם לא באמת התחברת אליו/ה.. הכל דברים בטלים, ואין שום ערך לשום חכמה ושום עצות!, וגרוע מכך – הוא ירגיש איסקופא נדרסת!.
(בעצם תשובת הרב..)