שלום יעקב,תודה רבה על התכנים היפים שאתה שולחממש עוזר להבין הרבה דבריםולהבין שהרבה דברים עוד יש לנו להבין….אני אשמח לשאול אותך איך להתנהג מול התמודדות, שהיא ממש לא קשה ואפילו קלה עבור נשים אחרות שמתמודדות עם דברים יותר גדולים,אבל בשבילי זה ב’נפשי’
אני באתי מבית מאוד חם מכיל ואוהב, הורים שמחים עם רגשות טובים לילדים, הורי לא חסכו באהבה ומילים טובות
הייתה אצלנו גם ביקורת, אבל גדלנו קשוח וידענו להחליק ולסנן, כי האהבה שנתנו לנו כיסתה על זהבעלי לעומת זאת, גדל בבית מאוד ביקורתי, וממש ללא ביטויי אהבה (אמא שלו אישה עם חרדות ודיכאון וממש לא הייתה פנויה לתת מעצמה כי לא היה לה כ”כ ממה לתת….)בעלי למד לתת לי מחמאות ולבטא את האהבה שלו, הרבה יותר ממה שהוא יכל לדמיין אי פעם, אבל בשבילי זה מינימום, ולא מספיק ממצב אותי במקום שאני מרגישה בטוחה באהבה שלו, ולפעמים אפילו מוצאת את עצמי לא יודעת מה הוא חושב עלי.המצב תמיד מסתבך כשאני נהית עצובה מזה ולפעמים עצבנית ואז הוא מקבל אישה לא רגועה שעוד יותר קשה להחמיא לה ולאהוב אותה (עדיין הוא אוהב, אבל פחות כיף ככה…)אציין שלבעלי יש מידות טובות טובות טובות! הוא אכפתי ומסור ועוזר תמיד עם הילדים, ורק רוצה שיהיה לי טוב, ובעצם זה הביטוי החזק שלו לאהבה. זה דרך העזרה.אני מצידי גם מאוד מעריכה את העזרה שלו, אבל מעדיפה שהביטוי שלו לאהבה יבוא דרך מילים טובות ומעשים משמחים (כמו פתקים שאגב, מאוד קשה לו לכתוב לי מכתבים וזה די מעליב אותי…) שוקולדים והפתעותאני יודעת שזה נשמע כמו מישהי שרוצה רק לקבל, אבל אני צריכה להרגיש מפונקת ואהובה כי לזה התרגלתי, ואני מתכוונת מפונקת רגשית.אציין שכל פעם שדיברתי איתו על הנושא הוא ממש ניסה לתת יותר מחמאות ואהבה, אבל לפעמים הוא היה נכנס לדיכאון מזה שהוא לא מספיק טוב בשבילייכול להיות שאני לא יודעת איך להגיד לו דברים בלי שיתפרש כביקורתכי אני פיתחתי חסינות לביקורת, אני מצפה שאם הוא מרגיש ביקורת הוא יענה לי שלא כך מדברים, אבל תוכ”ד שיחה אני לא שמה לב והוא שותק….סליחה שיצא ארוך ומבולבל…אשמח לתשובה ממך, וכמובן שאפשר לפרסם בעילום שם כמובן.א.נ.ב.מאוד הייתי רוצה לבוא לייעוץ אצלך, כי אהבתי את צורת הניתוח שלך,אבל בעלי רוצה רק אחד עם המלצות, ואין דרך להשיג המלצות על נושא כ”כ ’חסוי’….מה עושים?
שלום!
שאלה יפה וטובה ולא מבולבלת בכלל.
הבלבול היחיד הוא המצב שאתם נמצאים בו.
בהתחלה שקראתי חשבתי שזו עוד שאלה שאין לי מה לענות אליה חוץ מלהמליץ על רכישת דוח המחמאות.
אבל בהמשך שמתי לב שאת מבקרת אותו ושהוא לא עוצר אותך שתפסיקי לבקר אותו וכאן "העלילה" משתנה…
כי זה לא שהוא רק לא רגיל וכדו' להחמיא, אלא שהוא סופג (מלשון ספוג) ביקורת ואז אני מניח שמיד אחרי שהוא סופג את הביקורת את לוחצת על הספוג הזה שייצא ממנו מחמאות, אבל אויי הספוג ספוג בביקורת ולא במחמאות… ואז לא נוזל מהספוג מחמאות…
אז את צודקת שעליו לעצור את הביקורת ולא רק עלייך להפסיק לבקר. בהחלט שעלייך להפסיק לבקר, אך סביר שאת לא יודעת תמיד בשעת מעשה שהוא חווה את זה כביקורת כפי שציינת ואז אין דרך להציל את זה..
אז הוא סופג ביקורת ממך
ולך אין דרך תמיד לגעת שביקרת אותו
ואז את לא מבינה למה כשלוחצים את הספוג לא יוצא ים של מחמאות…
הפתרון באמת נראה לי שצריך לבוא יותר דרך ייעוץ ותרגול במסגרת הפגישות את להפסיק לבקר והוא להודיע לך מה נתפס כביקורת אצלו, ואז לדחוף את ענין המחמאות.
אני עדיין חושב שעדיף שבעלך יקרא את דוח המחמאות
אבל צריך לזכור שכל עוד הוא מרגיש מבוקר (ואם הוא לא אומר לך מתי הוא מבוקר, אז זה יותר ממה שנראה לך!) אזי הוא לא יחמיא טוב, כי אדם מבוקר או שחושב שמבוקר לא מחמיא.
אם ייעוץ לא על הפרק
מציע לבינתיים כי זה עדיף מכלום..
ואת
אולי זה ישפר קצת את המצב
אבל יותר נראה לי שהדרך הנכונה יותר זה דרך פגישות
לגבי זה שהוא לא רוצה ייעוץ
וגם תבקשי ממנו שיבוא בשבילך פעם אחת להתרשמות
וגם שיש באתר הרבה המלצות מאנשים שהיו אצלי בייעוץ