שלום וברכה!
ברצוננו להתייעץ על שאלה מעניינת, ונקדים כמה פרטים:
אשתי מגיעה ממשפחה ברוכת ילדים ב"ה שכמעט כולם בנות, כך נוצר מצב שכאשר היינו מגיעים לשבתות להתארח אצל משפחתה של אשתי זה לא היה הכי נעים בעבורי והייתי בר שיחה רק עם חמי וגיסי, וכך עברו עלינו שבתות רבות.
כשאני כותב שהרגשתי לא כ"כ נעים בשבתות אצל משפחתה של אשתי כוונתי שגם ממילא הייתי אוכל פחות וכל ההתנהלות שלי כל השבת הייתה ממש בחוסר טבעיות כמו אורח ממש, ולאשתי זה מאד הפריע, מאד קשה לה להגיע איתי בשבת כאשר אני מרגיש כאורח ממש ובקושי אוכל.
נוצר מצב בהתחלה שכל השבת היא הייתה לחוצה לדאוג לי שארגיש בנוח, ולדוגמא אפילו איני מרגיש בנוח כלל להיכנס למטבח כאשר הגיסות שלי שם, וא"כ אם אני רוצה לשתות כוס מים אשתי הייתה צריכה לדאוג לי ואם היא לא הייתה לידי פשוט לא הייתי שותה, וכך היא ממש הרגישה שהיא צריכה כל השבת לדאוג לי שמא אני צריך משהו ומתבייש לבקש, ובכלל כל ההרגשה הזו שאני מסתובב בה כל השבת כאורח שלא מן המניין מאד מפריע לה.
יצוין שמשפחתה של אשתי מבורכת במידת הצניעות והגיסות שלי אינם מדברות איתי כלל ממש, וגם חמותי אינה מדברת איתי כלל אפילו לא בעניינים טכניים, ולדוגמא אם היא תמזוג צלחות מרק בליל שבת היא יכולה לשאול את אשתי שתשאל אותי מה לשים לי במרק, אפילו שהיא יכולה לשאול אותי וגם אני שומע איך היא מבקשת מאשתי לשאול אותי בכל אופן היא תשאל את אשתי ולא אותי, כנראה מחמת בושה וצניעות.
סיכומו של דבר אשתי ממש אינה שמחה להגיע איתי לשבתות למשפחה שלה, זה ממש משבש לה את כל המצב רוח הופך אותה ללא שמחה לכל השבת וגם ליום יומיים אח"כ.
עד כאן מצד אשתי, ועכשיו מצידי – גם לי לא נעים כ"כ להגיע לשבתות אבל עדיין בגדר נסבל, עד שהבנתי שבשביל אשתי זה לא נסבל וממילא גם בשבילי כיוון שלי מאד קשה עם הצורה שאשתי מגיבה כל פעם שאנו מגיעים לשבת, זה פשוט ממש נורא.
לפני כ*** נסענו אליהם לשבת ואשתי הודיעה חגיגית שהשבת תהיה שבת המבחן האם אנו ממשיכים להגיע להורים שלה לשבת או לאו, לצערנו לא הצלחנו במבחן ובמוצאי שבת החלטנו שיותר לא נגיע לשבתות להתארח אצלם עד להודעה חדשה.
יש להוסיף שמשלב זה גם אני פתאום קבלתי חשק לא להגיע ולא רק בגלל שלאשתי קשה אלא גם בגלל שסו"ס אני מרגיש כאורח ולא בטבעיות ומה לי ולצרה זו, היוצא מהנ"ל שאני ואשתי שנינו יחד לא רצינו יותר להגיע לשבתות למשפחה שלה, אלא שבמציאות לא נראה לי כ"כ הגיוני ונכון, עבר מאז כחודש וכבר אנו מרגישים את הלחץ של ההורים לבוא לשבת, אשתי מוכנה לנסות שוב, אבל לי מאד קשה ולא מתחשק לנסות שוב אחרי כ"כ הרבה כישלונות בתחום שצברנו,
נשמח לתשובתך בהקדם,
תודה רבה
שלום ידידי,
אני חושב שיש כאן 2 חלקים
אחד שלך-שאתה מתבייש מהם קצת יותר מידי
והשני של ההתנהגות של השוויגער
לגביך- אני חושב שאתה לא צריך להסכים לזה שלא תכנס ולעבוד על זה שתוכל כן להיכנס למטבח לקחת כוס מים- אל תתקפל לא גנבת כלום מאף אחד! אולי זה משהו שכדאי לעבוד עליו במסגרת הביטחון העצמי שלך (לא יותר מידי טיפולים ודברים, אבל כן להתייחס לזה אולי פגישה שתיים עם מישהו או סתם להחליט שאתה לא נותן לעצמך להתנהל לפי "השיגעונות" שלהם.
לגבי השוויגער- אני חושב שאשתך צריכה לדבר איתה גלויות על המצב ולספר לה הכל או שאתה תספר לחמיך. הם לוחצים שתגיעו? יש לכם תשובה למה אתם לא מגיעים ותענו את התשובה.
שני הצעדים הללו יחד יכולים לנרמל את המצב.
בהצלחה!
יעקב
12 תגובות
חושבת שהוא צריך להיות שמח בכך שהוא נזהר בצניעות אבל לא לעשות מכך נרווים
חובה שאשתו תדאג לו אני חושבת שהוא באמת אמור להרגיש לא בנוח להכנס למטבח כשהגיסות שם הוא יכול להכנס כשריק
את לא צודקת בכלל
אומנם צניעות זה דבר חשוב מאוד אבל הוא לא אמור לסבול בבית של השוויגער
הוא יכול להכנס למטבח מתי שבא לו אני רוצה לראות שהיו אומרים לך לא להכנס
נשמע לי ממש מוזר. צניעות זה דבר חשוב ביותר, אבל לא להכנס למטבח כשהגיסות שם ושהחמות לא תשאל ישירות מה הוא רוצה במרק נשמע לי מאוד קיצוני. בעלי גם מגיע ממשפחה ברוכה ב"ה ורובם בנים ואני לא חושבת פעמיים לפני שאני נכנסת למטבח כשהאחים שלו שם. ברור שיש גבולות ואני לא סתם מפטפטת איתם אבל סה"כ אנחנו עכשיו משפחה ועל דברים טכניים אנחנו בהחלט מדברים כשיש צורך. נראה לי שכולם צריכים טיפה להשתחרר שם בלי לעבור על גבולות הצניעות.
זה באמת לא נשמע מידי בקטע של צניעות
כי הוא מתאר את זה כסבל שהוא לא מבין מאיפה נפל עליו, ולא כ"כ כמו משהו שהוא בחר או מעוניין בו
אם החתן יזרום יותר גם הן תראינה שזה שיש גבר חדש בבית זה לא כזה מאיים…נראה שהמשפחה מצידה כן מעוניינת בביקורים רק לא יודעת כ"כ איך להתנהל עם המציאות החדשה, וזה נקרא "מום עובר" כשיבוא חתן נוסף כבר הכל יהיה הרבה יותר קל
בהחלט גם לי היה סיטואציה דומה בתור חתן ראשון אחרי זה הכל הסתדר
לענ"ד מסר שחשוב שיעבור להורים בהקדם האפשרי
שמבחינתכם הקשר עם ההורים ועם המשפחה הכל בסדר לחלוטין והמערכת יחסים תקינה וחמה ולבבית ושאתם אוהבים את המשפחה ואת הקשר למשפחה ולהורים וכו'
רק יש ביישנות טבעית מסוימת..-
שהיא מאד נורמלית הבושה הזאת…
יש בזה משהו חמוד… ..
סימני ישראל ביישנים וכו'…
[יש אפילו שיר של אברהם פריד על המילים האלו…]
שמקשה עליכם בשלב זה להגיע הרבה …
ובקרוב בס"ד העניין יסתדר ותגיעו יותר
[אני מתכון לומר שיעבור להם מסר שאתם אוהבים אותם ולא שיחששו שאולי אתם כועסים עליהם ולכן אתם לא מגיעים …-ולכן מומלץ לומר את האמת בשפה ענינית… -אולי שהרבנית שלך תעביר את המסר להורים בשפה שלה ??]
ציטוט מתוך דברי הבעל
"ובכלל כל ההרגשה הזו שאני מסתובב בה כל השבת כאורח שלא מן המניין מאד מפריע לה."
מאיפה נפל לך המחשבה שאתה אורח שלא מן המניין…??????????
וגם אם היה לך כזאת מחשבה ….
מיסתבר שהיא לא אמיתית…
ולכן תתעלם מכאלו מחשבות……
למה לא לחשוב שאתה אורח רצוי ואהוב ?
זה לא נראה לך יותר אמיתי??
דו"ק…
לענ"ד יתכן שזה השורש שמזין את מה שנכתב בשאלה…
בהצלחה
ותקפיד בשבתות הבאים שאתה מגיע לאכול מנה כפולה
כנגד הפעמים שלא אכלת מספיק………………………
אני מניח שגם קשה לך לקרא לחמיך אבא.
אם אתה מחובר לאשתך תקרא לו אבא. תרגיש בבית. תאכל כמו שצריך כי הזמינו אותך ורוצים שתבא ואם אתה לא חושב שהם אנשים רעים אז הם יצטערו לשמוע שלא אכלת או לא לקחת עוד מנה אע"פ שרצית
בעניין להיכנס למטבח כשהגיסות שמה
או לדבר דברים טכניים עם שויגער או גיסה
לפי התגובות כאן
זה תלוי מאוד מאיזה מגזר
אני מבין שיש כאן כמה שלא הבינו מאיפה זה בא
אצל החסידים בהרבה קהילות שמרניות זה מקובל
וזה נשמע הגיוני לחלוטין
הוא לא אמור להיכנס למטבח כשיש שם יותר מאשה אחת או שניים [כלומר קיפקע של נשים -למי שמבין]
והוא גם לא אמור לדבר עם שויגער או גיסה
בפרט כשיש אופצייה לדבר דרך האשה
זה מקובל מאוד ולגטימי
יש לי בדיוק את אותו הדבר מהצד השני
כלומר אישה בבית שכיום נשארו רק הבנים והחמות נפטרה כך שאני הבת היחידה שם והם באמת ממש בורחים ממני וזה מאד לא נעים, עם כל הכבוד לצניעות וזה מאד חשוב כמובן צריך גם לחשוב על ההרגשה של האורח, באמת בתכלס לא נעים לי לבוא לשם כשאפילו שבת שלום אסור להגיד לי.
מוכר לי מהצד השני
כאישה שמצד בעלה נשארו היום רק בנים
ופשוט לאף אחד אסור לדבר איתי מילה ואני מרגישה איך בורחים ממני
עם כל הכבוד לצניעות יש מינימום של אנושיות ואפשר להגיד שבת שלום ותודה רבה אם אני מביאה להם משהו, זה לא אסון, וזה באמת גורם לי לא לרצות לבוא לשם.
זה באמת לא נעים
לא אמור להיות מצב שבנים בורחים כשמגיעים
אפשר להיות יותר עדינים
שבת שלום ותודה
כן ראוי שאכן יגידו