"יש לי אחות שאני חושבת שלא טוב לה עם בעלה"

שלום

רציתי לשאול

יש לי אחות שאני חושבת שלא טוב לה עם בעלה

היא לא כל כך משתפת אותי אבל ממה שאפשר לראות מבחוץ-

היא עובדת ממש קשה בבית, והוא בתמורה קר כזה וקשוח גם עם הילדים והיא כל הזמן מרגישה שהיא חייבת לכבד אותו, והיא עובדת הרבה שעות בעבודה וכמעט קורסת עם הילדים

והוא אברך יום שלם מגיע מאוחר בערב, וזה נראה לא כ"כ מעניין אותו לעזור לה איתם, לא מאיר לה פנים, לא מתחשב, אין לו כח לעזור לה בדברים שהיא צריכה,

גם מבחינה כלכלית, נראה שהוא מחזיק רכב בשביל להגיע לכולל, אבל היא מתקמצנת על כל שקל ואין להם תקציב למלא דברים שהיא רוצה בשבילה ובשביל הילדים,

והיא כזאת לא מספיק שמחה, ובקיצור המצב שלהם לא נראה נעים.

הכואב הוא שהיא לא מספיק פתוחה, גם לא עם ההורים שלי, ואני תוהה לעצמי מה, ואם בכלל המקום שלי להתערב בזה. אני מפחדת לגעת בזה, ומפחדת להתעלם לגמרי.

 

אני חושבת שיעוץ היה יכול לעשות לה/ם רק טוב ולהציל אותם.

אבל אני יודעת ששינויים צריכים לבוא מהאדם עצמו.

ושאי אפשר שמישהו מהצד יבוא ויתערב לאנשים בחיים שלהם.

עד עכשיו לא אמרתי מילה.

אבל אני כבר הרבה זמן מרגישה לא טוב- שאולי אני אמורה/יכולה לסייע לה במשהו.

 

כואב לי הלב מאוד מאוד לראות אותה בכזה מצב ולא לעשות שום דבר.

אודה אם תוכל להגיד מה נראה לך שהמקום שלי מול הסיפור הזה ומה אני יכולה להועיל.

תודה רבה ותזכה למצוות!

שלום רב,

על בסיס מה שכתבת זה לא בהכרח שהזוגיות שלהם לא טובה, אך בהכרח שזה סוג זוגיות שונה משלך.

לא כל זוג צריך את העזרה ההדדית.

לא כל זוג מראה חום בפני אחרים. יתכן שהוא מאוד חם, אך מתבייש להראות זאת בפומבי.

אין להם תקציב – זה לא אומר שאין להם זוגיות…

אשה כואבת את המצב בעיקר אם בעלה לא עושה את המקסימום שלו עבורה. לא לפי משקל – מה עושה בבית או לא. אם לדוגמה הוא נכה היא לא תרגיש זוגיות לא טובה, אלא תבין שהוא נכה. ובפרטים הפנימיים הללו קשה לדעת מה בדיוק קורה ומוסכם ביניהם. לכן אני חושב שהשיפוט שלך לא בטוח נכון.

בכל אופן גם אם לא הסברת מספיק והמצב בברור לא טוב, במידה ותדברי איתה, את חייבת להיזהר לא לומר לה דברים רעים על בעלה, כי זה רק יחמיר את מצבם.

את יכולה לחכות להזדמנות שהיא תדבר איתך על קושי ולמשוך אותה משם לכיוון של "אולי תתייעצו" או לספר לה שאת קוראת דבר שנקרא "העלון לזוגיות".

בהצלחה!