שלום, תודה על הנתינה להשיב, אני ממש חסרת אונים ואין לי את מי לשאול.
אני נשואה 3 חודשים ובעלי צורך המון יציאות עם חברים עדיין זה יכול להיות יום אחרי יום ומבחינתי זה לא נתפס מהבחינה שהתחתנת וכבר החברים נהיים מקום שני. וכמה צריך לצאת, אציין שהוא משתדל שזה לא יהיה על חשבוני (אלא על חשבון הכולל וכו')יש לו רגישות אלי ופתיחות רגשית, יש לנו שיח רגשי
אבל בדברים כאלה יש תקלה שגורמת לנו להמשיך בלי חשק השבוע לדוג' קרה שיום אחד הוא הסיע טרמפ כמה חברים מהכולל לעיר אחרת כמובן באישורי ואני הלכתי להורים כדי לא להיות לבד, ויום אח"כ בהפסקה של הכולל יצא עם כמה חברים מהישיבה למעיין שבערב אנחנו תכננו יציאה לירושלים וליציאה הזו הוא רוצה לעלות טרמפ לצד הלוך את חברו הטוב שצריך בדיוק לחזור לישיבה.
זה מעורר בי כעסים רבים במיוחד שהוא טוען שאיתי הוא נמצא כל הזמן ואיתם לא!
כמה שאני מנסה להתגמש עם הצרכים שלו (כי הוא מתגמש גם לצרכים שלי! זה לא מצליח כי אני מרגישה שזה מוגזם וכמה אפשר על תחילת החיים להתנהל כך.
אציין שנושא זה מאוד חשוב לו וכבר ביקש מימני שהוא אוהב את עניין הכנסת אורחים ועזרה לזולת ושזו הדרך שרוצה להנחיל את הזרימה הזו ושאשמח בשמחתו שכיף לו כי שהוא שמח בשמחתי.
אשמח לעזרה.
שלום רב,
את צריכה לדבר איתו ברור.
לומר לו מה קריטי לך ומה לא.
את כותבת שהוא נסע באישורך אבל התעצבנת מזה. זאת אומרת שאת אומרת לו כן על משהו שאת לא שלמה איתו.
אל תגידי כן על מה שאת לא שלמה איתו
אבל דאגי לתת לו זמן שלו לגמרי.
לדוגמה:
מחר אני רוצה שנהיה ביחד נצא לאיזה מקום.
ולמחרת אני יהיה אצל אמא שלי ואתה תחגוג כמה שבא לך.
כך אין מלכות נוגעת בחברתה…
ומאידך מאוד ברור מקומה של כל מלכות.
אף אחד לא מקריב קרבנות ואחר כך מצטערים.
מה ששלך שלך ומה ששלו שלו!
בהצלחה רבה!
יעקב
6 תגובות
אם יש לו זמן מיותר שיקדיש את זה לך, עוד יבואו ימים של יהיה לכם טיפת זמן להיות ביחד, אז תנצלו כל רגע חוץ מזה שנה ראשונה צריך מאד להזהר מחברה, הכנסת אורחים וכו, זוג צעיר זה דבר יפה ונוצץ ומעורר קנאה, צריך המון זהירות מעין רעה כמה שפחות להיות ולהראות בחברה, (אחר כך שואלים למה אין ילדים..) זו היתה דעת גדולי הדור.
הייתי שולח אותו לשיחת ניעור דחוף שיבין שהשקעה באישתך זוהי ההשקעה הבטוחה בעולם אבל בכל מקרה חודשיים שלוש ראשונים זה לא מדד לכלום הכל עוד משתנה
אני חושבת שישמור את הרצון הטוב שלו לשנים הבאות.. ולא חייב על ההתחלה להכניס אורחים ולדאוג לזולת , למרות שמאד יפה מצדו הרצון הטוב הזה.
אך עכשיו זה הזמן להתנתק מכל העולם ולהיות יחד ולבנות את הקשר ביחד!! ואחרי שנה .. כשהקשר חזק ויציב ונהנים ורגועים וכל אחד יש לו את המקום שלו ומכיר את השני טוב וכו- זה הזמן.
וכן, יש לדעת שעוד מעט החברים יתחתנו ויבנו את ביתם, ואף אחד לא יצא איתו בתדירות כזו וכל אחד ילך לעיר שלו ולבית שלו..
ואז יהיה לו הרבה זמן בבית ותגלו שמי מכיר את מי, וחבל!!
אולי הוא נורא נלחץ מהמחויבות שנישואין מביאים איתם וזאת הדרך שלו לברוח ממנה… יכול להיות שהוא מפחד שהנישואין יחנקו אותו וישתלטו לו על המרחב האישי ולכן הוא מחפש עניינים להתעסק איתם בחוץ.
אולי הוא מפחד שאם יהיה להם מספיק זמן איכות יחד, הוא יגלה שאין להם על מה לדבר או שיש דברים שהוא לא אוהב (ויכול להיות שאלו חששות שאין בהם ממש והוא יתבדה אם רק ייתן צ'אנס)
אני לא מטפלת או משהו.. סתם מנסה להכנס לראש שלו ולנסות להבין מה יכול לגרום לבעל נשוי טרי לא לרצות להיות כמה שיותר עם אשתו.
אני ממש בטוחה שבהדרכה נכונה זה ייפתר והוא יצליח לשלב גם וגם בצורה שתספק את שניהם.
בהצלחה רבה וחיים מאושרים!
שנה ראשונה זה לא המלצה ולא בדיחה!
יציאות סדרתיות עם חברים- כך לא בונים קשר זוגי בשנה הראשונה.
גם אם הוא צריך את המרחב, זה צריך להיות במינון סביר, או לכל הפחות לא על חשבונך.
חשוב שתדברו על זה בפתיחות ולא תוותרי במקרים שזה קשה לך, במקביל כן תאפשרי לו מרחב כשזה פחות קשה לך.
לא לוותר- אין הכוונה כאן לאגואיזם, אלא: אני רוצה אותך!! אני רוצה קשר זוגי.
נראה שיש לו רצון טוב, אבל חסרה כאן הבנה בסיסית. אישה צריכה להרגיש שהיא במקום הראשון.
נראה שהוא צריך דחוף הדרכה בנושא הזה.
מצד שני להיזהר מאד לא לחנוק ולא להלחיץ מדי, כי זה יכול לגרום ההיפך(להגביר את תחושת החנק).
כי כמו שדידי כתב, נראה שהוא באמת זקוק לקצת מרחב (שזו כן הרגשה סבירה ונורמלית אחרי החתונה), וסביר להניח שהתופעה תירגע עם הזמן.