שלום וברכה,
ראשית יישר כח עצום על כל התובנות המחכימות והמעניינות!!!
שאלתי היא כזו:
אנו נשואים כעשור +
באופן כללי הכל נהדר.
יש לי משהו שבעלי לא מצליח להבין – כמה שרק הסברתי…
כשפורצת בינינו "מריבה" או אי הבנה (ואני עושה פוזות, מראה לו שאני פגועה / כועסת וכו)
לוקח לו יום/ יומיים ואפילו שלוש לפתוח את הנושא
בזמן הזה אני צוברת תסכול וכעס כלפיו, ואז כשהוא פותח את הנושא ואני מסבירה על מה כעסתי וכו' הוא אומר:
"יו, את ממש צודקת" אני מבקש סליחה- וזהו!!
מבחינתו אמור לעבור לי ואני אמשיך כרגיל
אני מרגישה עדיין תקועה עם כל הכעס שהי לי עליו, (כי כעסתי כבר יומיים+) וקשה לי להמשיך הלאה…
מבחינתי, אם כבר באותו יום (בערב למשל) הוא היה פותח את הנושא ומדבר איתי על מה שהרגיז אותי
זה היה עובר לי מהר יותר
כמה שהסברתי לו ואמרתי לו שהזמן הזה שעובר- הוא לרעה- לא עוזר
מה עושים???
כמובן, אם מפורסם- בעילום שם לחלוטין!
שלום רב,
הבעיה קלאסית ומתאימה ברוב המקרים לפתרון באמצעות ייעוץ, זה מצריך הרבה פעמים תהליך כדי לשנות את דפוס החשיבה.
הבעיה היא גם הדפוס שלך – עושה פוזות, מסתגרת מראה לו, במקום לדבר איתו ישירות בכבוד ובגובה העיניים
והבעיה היא גם הדפוס שלו – הוא כנראה רואה את הפוזות ונלחץ ומשתתק. למה? ככה הוא.
יש הרבה טיפוסים בעולמנו שנבהלים ממריבות ודרמות וכשהם רואים "פוזות, הסתגרויות" וכדו', הם מגיבים בשתיקה והתכנסות משלהם. גם הדבר הזה הוא לא נכון, אך מורכב לפתור זאת במיל.
בדרך כלל זה מצריך הרבה שיחות והוכחות מהשטח שאפשר אחרת.
מה שאני מציע בינתיים, זה שאת לפחות תדברי איתו ישיר "ברחל ביתך" בלי רמזים וטקסים ובלי דברים שמבהילים את בעלך העדין… אם הוא לא ייבהל את תראי שיש עם מי לדבר.
אם את לא מצליחה לבד וזה מתסכל, אני חושב שהכי מוצלח זה תהליך ייעוץ.
בהצלחה
יעקב
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תגובה אחת
תגובה מעולה!
אני רק יוסיף מניסיון אישי,
זה תהליך ארוך מאוד (אצלי לפחות…. )
עד שהבנתי את שפת הסימנים הזאת….
מה כל פוזה באה להגיד… ובאמת הסבר כנה ואמיתי,
למרות שאף אשה לא אוהבת להסביר את עצמה אלא מחכה שיבינו אותה….
זה כדאי…